כמה כסף צריך לפרישה?

איך עונים על השאלה "כמה כסף צריך לפרישה"?

הסכום הנדרש תלוי בשלושה משתנים: כמה תרצו להוציא בחודש בפרישה, כמה שנים תחיו אחריה, ומה מקורות ההכנסה שלכם. לכן המספר "מיליון שקל" או "שני מיליון" שנשמע בשיחות אינו מדויק לאף אחד. משפחה ללא משכנתא ועם דירה בבעלותה תזדקק לסכום אחר מזוג ששוכר דירה ומתכנן לטייל הרבה.

הגישה המעשית היא לעבוד מהסוף להתחלה: קודם מגדירים הכנסה חודשית רצויה בפרישה, אחר כך בודקים מה כבר מובטח, ולבסוף מחשבים מה חסר.

מה הכלל המקובל להכנסה בפרישה?

בעולם התכנון הפיננסי מקובל להניח שבפרישה ההוצאות יורדות במעט: אין עוד הפקדות לפנסיה, לעיתים המשכנתא כבר שולמה, ואין הוצאות נסיעה לעבודה. מצד שני, ההוצאות הבריאותיות עולות. מכאן הכלל המשוער: בין 60% ל-80% מהשכר נטו האחרון.

כלל זה מתאים כנקודת פתיחה בלבד. מי שמתכנן להמשיך לעבוד חלקית, להוריש נכסים או לעזור לילדים, צריך לחשב אחרת. ההמלצה היא להתחיל מהוצאות אמיתיות ולא מאחוז כללי.

איך מחשבים הוצאות חודשיות בפרישה?

חלקו את ההוצאות לשלוש קבוצות:

1. הוצאות קבועות: מגורים, ארנונה, חשמל, מים, תקשורת, ביטוחים ורכב.
2. הוצאות משתנות: מזון, בילויים, בגדים, מתנות ונסיעות.
3. הוצאות עתידיות והפתעות: בריאות, שיפוץ, החלפת רכב, סיוע למשפחה.

סכמו כל קבוצה לחודש. בדקו את ההוצאות בשנה האחרונה בעזרת כרטיס אשראי ודפי בנק, ואל תסתמכו על זיכרון. הסכום הכולל הוא יעד ההכנסה החודשית בפרישה, וקל יותר לעבוד איתו מאשר עם אחוז כללי.

מהם מקורות ההכנסה בפרישה בישראל?

הכנסה בפרישה מורכבת בדרך כלל מכמה שכבות:

מומלץ להבין את הסכום הצפוי מכל מקור בנפרד. כדי לדעת כמה פנסיה חודשית צפויה, צריך להכיר את מקדם הקצבה.

איך נראה חישוב לדוגמה?

הדוגמה הבאה להמחשה בלבד. המספרים אינם מייצגים אף אדם בפועל.

• הוצאות חודשיות רצויות בפרישה: 14,000 ש"ח.
• קצבת זקנה והכנסות אחרות צפויות: 4,000 ש"ח.
• הפער שיש לכסות מפנסיה וחיסכון: 10,000 ש"ח בחודש.

אם מקדם הקצבה המשוער הוא 200, הצבירה הנדרשת להשגת קצבה חודשית של 10,000 ש"ח היא כ-2,000,000 ש"ח (10,000 כפול 200). זה מספר להמחשה. מקדם הקצבה האמיתי תלוי בגיל, במין, בסוג הקרן ובתנאי הפוליסה, ולכן כדאי לבדוק מול הדוח האישי.

מה זה "הפער הפנסיוני" ואיך סוגרים אותו?

הפער הפנסיוני הוא ההפרש בין ההכנסה הרצויה בפרישה לבין ההכנסה הצפויה מהמקורות הקיימים. כדי לסגור אותו יש כמה כלים, ולרוב משלבים ביניהם:

• להגדיל הפקדות. גם תוספת קטנה בשנות העבודה מצטברת בזכות ריבית דריבית.
• להאריך את תקופת החיסכון. כל שנת עבודה נוספת מגדילה את הצבירה ומקצרת את תקופת המשיכה.
• לבדוק דמי ניהול. הפחתה של דמי ניהול בלי לפגוע בתשואה משפרת את הצבירה. ראו איך מחשבים דמי ניהול בפנסיה.
• לבחון את מסלול ההשקעה. התאמה נכונה לגיל ולאופק משפיעה על התוצאה לאורך זמן.
• לנצל הטבות מס. הפקדה לפנסיה ולקרן השתלמות נהנית מהטבות מס בתנאים, כמפורט באיך חוסכים במס דרך פנסיה.
• להוסיף חיסכון פרטי. קופת גמל להשקעה או תיק השקעות מוסיפים גמישות.

מה משנה גיל ההתחלה?

הכוח הגדול ביותר בחיסכון פנסיוני הוא זמן. הפקדה שנעשתה בגיל 30 עובדת 37 שנים עד גיל 67, והפקדה בגיל 50 עובדת 17 שנים בלבד. זו הסיבה שהפער בין מי שהתחיל מוקדם למי שהתחיל מאוחר גדל מאוד, גם אם ההפקדה החודשית זהה.

מי שמתחיל מאוחר לא מפסיד את המשחק, אבל נדרשות לו פעולות חזקות יותר: הגדלת הפקדות, דחיית הפרישה ובחינה מחדש של הוצאות. מדריך ייעודי מפרט את הצעדים באיך מתכננים פרישה בגיל 50.

אילו הנחות כדאי לבחון בחישוב?

כל חישוב פרישה נשען על הנחות, וכדאי לבדוק כמה הוא רגיש להן:

• תשואה צפויה. הנחה אופטימית מדי תיצור תחושת ביטחון שווא.
• תוחלת חיים. מומלץ לתכנן לפרישה ארוכה, כי קצבה אמורה להספיק גם לשנים מאוחרות.
• אינפלציה. הוצאה של 10,000 ש"ח היום תעלה יותר בעוד 25 שנה.
• שינוי בהוצאות. יש הוצאות שיורדות עם השנים ויש שעולות, בעיקר בתחום הבריאות והסיעוד.

כדאי להריץ את החישוב בשלושה תרחישים: שמרני, בסיסי ואופטימי, ולבדוק שהתוכנית עומדת גם בשמרני.

הכנסה בפרישה וביטוחים: מה לא לשכוח?

תכנון פרישה אינו רק חיסכון. הוצאות בריאות וסיעוד עלולות לשנות את התמונה לגמרי. לכן כדאי לבחון מראש את הכיסויים הקיימים ולהבין אם נדרש ביטוח סיעודי או כיסוי רפואי נוסף. בנוסף, כדאי לדאוג להגנה על בן הזוג במקרה של פטירה, כדי שהקצבה תמשיך להגיע אליו.

הצעד הראשון

התחילו בשתי פעולות פשוטות: רכזו את ההוצאות שלכם לאחרונה, וקבלו תמונה של כל החסכונות הקיימים. עם שני הנתונים האלה אפשר לחשב את הפער בפועל, ולבנות תוכנית לסגירתו. אם תרצו עזרה, אפשר לקבוע שיחה ולעבור על החישוב יחד.

מיתוסים ועובדות על פרישה וחיסכון

שלושה תרחישים להמחשה

התרחישים מומצאים ונועדו להסביר דרך חשיבה.

תרחיש א: זוג בן 45 עם דירה בבעלות

זוג שבו כל אחד מרוויח שכר ממוצע, ללא משכנתא, רוצה פרישה נוחה. הם מחשבים הוצאות של 15,000 ש"ח בחודש, מקצבת זקנה ופנסיה צפויות הכנסה של 11,000 ש"ח. הפער של 4,000 ש"ח בחודש נסגר בחיסכון משלים או בהארכת העבודה. פתרון אפשרי: הפקדה לקרן השתלמות, לגמל להשקעה או שינוי תקציב.

תרחיש ב: עצמאי בן 40 עם הכנסה משתנה

הוא מפקיד לפנסיה סכום קבוע נמוך, ומוסיף בשנים טובות. המטרה היא לוודא שגם בשנה חלשה הוא מפקיד לפחות את המינימום, ובשנה טובה מוסיף סכום שמשפר את התמונה. כדאי גם לשמור כרית ביטחון נזילה כדי לא לגעת בפנסיה. ראו איך עצמאי חוסך לפנסיה.

תרחיש ג: זוג בן 55 עם פער גדול

הזוג גילה שהפנסיה הצפויה תכסה רק 55% מההוצאות הרצויות. אפשרויות: דחיית פרישה בשנתיים, הגדלת הפקדות בשנות הרווח הגבוה, מכירת נכס שלא נחוץ, או התאמת אורח החיים. שילוב של כמה צעדים קטנים לרוב עדיף על צעד אחד גדול. ראו איך מתכננים פרישה בגיל 50.

צ'קליסט: חישוב פרישה בעשר דקות

1. רשמו את ההוצאות החודשיות הקבועות שלכם היום.
2. הוסיפו הוצאות חצי שנתיות ושנתיות, וחלקו ל-12.
3. הוסיפו הערכה להוצאות בריאות.
4. הפחיתו הוצאות שיפסקו בפרישה, כמו משכנתא או נסיעות לעבודה.
5. חשבו את סך ההוצאות הרצויות בפרישה.
6. מצאו את הצפי לקצבת זקנה ולפנסיה, מתוך הדוח.
7. חשבו את הפער החודשי.
8. הכפילו במקדם קצבה משוער, כדי להעריך צבירה חסרה.
9. בחרו צעדים: הפקדות, עבודה ארוכה יותר, התאמת הוצאות.

למה ריבית דריבית חשובה כל כך?

כשכסף מרוויח תשואה, התשואה עצמה מרוויחה בשנה הבאה. כך נוצרת צמיחה מואצת לאורך שנים. הדוגמה הבאה להמחשה בלבד, בהנחת תשואה נטו שנתית של 4%:

הנתונים מעוגלים ונועדו להמחשת ההשפעה של הזמן. המשמעות: אותה הפקדה חודשית שנעשית עשר שנים מוקדם יותר מניבה צבירה גבוהה בהרבה. לכן לא כדאי לדחות.

מילון מונחים קצר

• פער פנסיוני: ההפרש בין ההכנסה הרצויה לצפויה בפרישה.
• קצבת זקנה: גמלה מביטוח לאומי, בגיל ובתנאי זכאות.
• צבירה: הכסף שנצבר בחיסכון.
• תחלופה: שיעור ההכנסה בפרישה מהשכר האחרון.
• ריבית דריבית: רווח על רווחים קודמים.
• תוחלת חיים: מספר השנים הצפוי לחיות.

מה לעשות אם הפער גדול?

אל תיבהלו. פער גדול אינו גזירת גורל. התחילו בצעדים הקלים: הורידו דמי ניהול, ודאו שהמסלול מתאים, בדקו אם יש כספים נשכחים. ראו איך מוצאים כספים שנשכחו בפנסיה. אחר כך שקלו הגדלת הפקדות, ורק לבסוף צעדים כמו דחיית פרישה. את התוכנית כדאי לבנות בהדרגה, ולעדכן מדי שנה, כדי שיהיה קל לעמוד בה לאורך זמן.